בימי שגרה הגיעו המתנדבים של "תובנות בחינוך" אל בתי הספר במודלים שונים של עשייה. עם פרוץ משבר הקורונה, סגירת בתי הספר והמעבר ללמידה מרחוק, נדרשו בתי הספר לחשיבה מחודשת על אופני ההתנדבות. האתגר המרכזי היה ללמוד מרחוק ולהרגיש קרוב: כיצד גם ההתנדבות הווירטואלית מסייעת לתלמידים וכיצד להמשיך לגרום למתנדבים לחוש משמעותיים גם במתכונת זו.
רוח ההתנדבות הישראלית חיברה שותפים חדשים, לצד שותפים ותיקים שהיו נכונים לבצע התאמות במודל ההתנדבות. מרבית ההתנדבויות הווירטואליות התמקדו בחונכות לימודית, בדגש על מקצועות הליבה. עם זאת, חלק מהמתנדבים ראו גם בהתנדבות מרחוק הזדמנויות להתחבר לתלמידים באמצעות חשיפה לעולמות תוכן מגוונים, לדוגמה: מפגשים בנושא יצירה, לימודי תכנות, הקראת סיפורים ועוד.
אל מול האתגרים הרבים פיתחה תובנות בחינוך את מודל ההתנדבות ההיברידית אשר מעניק מענים ברוח התקופה. התנדבות היברידית משלבת באופן מתוכנן בין התנדבות פיסית בה המתנדב והתלמיד נמצאים באותו חלל באופן קבוע, לבין התנדבות מרחוק בה המתנדב והתלמיד לא נמצאים באותו חלל ומשתמשים באמצעים טכנולוגים ליצירת הקשר. בנוסף, המתנדבים הוזמנו להשתתף בהדרכות בנושא יצירת קשר משמעותי עם התלמידים במסגרת התנדבות מרחוק ולהדרכה בנושא שילוב משחק במהלך הלמידה מרחוק. .
אנו מאמינים שהמתנדבים מחזקים את החוסן הקהילתי ומגבירים את הסולידריות בחברה כולה בימי שגרה ובימי משבר. ולכן, בתי הספר ותובנות בחינוך השקיעו מאמצים רבים בשימור הקשר בין המתנדבים לבין התלמידים בדרכים מגוונות. בתקופה שבה רבות מבין משפחות התלמידים ניצבות בפני אתגרים כלכליים ואישיים מרובים, מהווים המתנדבים עוגן חשוב גם בהיבט הרגשי. המסירות והנחישות שהפגינו מתנדבי תובנות בחינוך ביחס לעבודה הרציפה עם הילדים מול מציאות אשר משתנה באופן תדיר, ילוו את התלמידים גם אחרי שיסתיים המשבר הנוכחי.