תמר בכר, אחראית על דיני עבודה בחברת אפלייד מטריאלס, ויוגב מהצרי, מהנדס סיסטם - מספרים על פרויקט ההתנדבות שנעשה במשרדי החברה. תמר: "החל משנה שעברה אני נפגשת בקביעות עם אחת מתלמידות בית הספר. התחלנו כשהיא הייתה בכיתה ב' והשנה היא בכיתה ג'. התלמידים בית ספר בן צבי מגיעים אלינו לאפלייד פעם בשבוע, לשעה של "ספר סיפור הצלחה" בהתחלה אנחנו קוראות יחד סיפור ואחר כך משחקות או מציירות. בהתחלה הילדה שאני מלווה הייתה מופנמת וסגורה מאוד, היום היא הרבה יותר פתוחה. היא משתפת אותי בדברים שקרו לה בבית ובבית הספר. מה שהכי חשוב בעיניי הוא הקשר שנוצר בינינו... הקראת הסיפור, המשחק או הציור הם רק הכלים ליצירת הקשר הזה.  מפגש הורים ותלמידים בחברת אפלייד מטריאלס מבחינה פרקטית, הסוג הזה של ההתנדבות יותר נוח לנו. קל לארגן את הזמן כשיודעים שיש שעה אחת שהיא חקוקה באבן שמוקדשת רק לילדים. כמו כן, אנחנו עושים פעילויות משותפות כמו חגיגות ראש השנה, פסח או חנוכה. [...]

למידת עמיתים בבית ספר אלמוסתקבל כעמותה שמאמינה שחינוך יכול לשבור את הפרדיגמה שאומרת שילדים שגדלו בפריפריה הגיאוגרפית והחברתית לא יוכלו לשבור את תקרת הזכוכית, ראינו ב "נאמי" להעצמה אישית של בית ספר אלמוסתקבל בג'לג'וליה את התשובה להעצמת ילדים ולהפיכתם לבוגרים פרואקטיביים שמאמינים בעצמם ויכולים לשנות את עתידם. מלידת התוכנית לפני כחמש שנים ועד היום, עמותת תובנות בחינוך נתנה ונותנת את כל אמצעים הנדרשים ליישום התוכנית - החל מבניית מערך מקיף של מענים רגשיים למורים ולתלמידים ועד לתמיכה ביצירת סביבות למידה חדשות. בתחילת חודש פברואר, מנהלי בתי הספר שבמיזם שלו, הגיעו ללמידת עמיתים בבית ספר. בסדנה ייחודית המנהלים והמנהלות התנסו בזירות פדגוגיות שונות כמו למשל: מסע הובלה, דפוסי חשיבה, מבחן אוצר מילים ועוד. מודל שנבנה מתוך כאב ותקווה לשינוי פאתנה חגלה מנהלת בית הספר: "בלב המודל של בית הספר נמצא המושג "האדם הנאמי". "נאמי" הוא כינוי לאדם פרואקטיבי, יוזם, מאמין בעצמו, פעיל, ערכי, המעצב ובונה את עתידו ואת סביבתו. אפשר לומר [...]

כתיבה וצילום: שירה רייז משולם. כשהגעתי לביקור ב"אקדמון" (פרויקט יום הלימודים הארוך) בבית ספר א.ד.גורדון בבת-ים, למרות שבחצר ובמסדרונות... ובעצם, כמעט בכול פינה היו קבוצות של תלמידים שעסקו בפעילות אחרת, התחושה הייתה של רוגע שנובע מתוך חדוות העשייה ומתוך ההנאה של התלמידים מהחוגים השונים.   בשיחה עם ענת ממן, מנהלת בית הספר היא מספרת על החוגים המיוחדים שמתקיימים ב"אקדמון", שרובם מופעלים על ידי מורי בית הספר. חוג הציור מתקיים בכול רחבי בית הספר "בשנה שעברה נולד הרעיון של יום לימודים ארוך. רבים מהילדים שלנו לא אוכלים מהרגע שהם מסיימים את הלימודים ועד הערב, משום שהם מחכים להורים שיחזרו הביתה מהעבודה או משום שהם משוטטים ברחובות. הטרגדיה של טימופיי אשורטיה שנהרג מנפילה מצוק, חידדה עבורנו את החשיבות של יום לימודים ארוך שישמור על הילדים מוגנים. "כדי שיהיו לנו כמה שיותר מקצועות גייסתי מורים מבפנים ומבחוץ. למשל, נאמר לי שיש מורה בכיתה א' שהיא תיאטרלית מאוד, אז הכנסתי למערכת שלה שעות תיאטרון [...]

דברי קארן טל בכנס EduFest 2020 שנערך במקסיקו ביוזמת חני ויצמן מנהלת בית ספר תרבות במקסיקו סיטי. דבריה נאמרו בעקבות הסרט strangeres no more שהוקרן בנוכחות כל באי הכנס ובמעמד שגריר ישראל במקסיקו. "שלושה ימים לפני פתיחת שנת הלימודים, בשנת 2008 בשעה שכיהנתי כמנהלת קמפוס ביאליק רוגוזין התבקשתי להכניס ילדי פליטים לבית הספר. התשובה שלי הייתה כן לא כי חששתי מרון חולדאי ראש עיריית תל אביב, אלא משום שהאינסטינקט הטבעי שלי היה להגיד: 'בטח סך הכול מדובר ב-21 ילדים פליטים. אני יהודייה, אני בן אדם, אני ישראלית... כולנו יחד נוכל לעשות את זה." כשסגרתי את הטלפון אמרתי לעצמי - בעצם מה עשית, מה זאת אומרת 21 ילדים, מי הם איפה אני מוצאת אותם, באיזה כיתות הם יהיו? הרי לכול המורים יש כבר את הכיתות, את המקומות ואת הרשימות של התלמידים. התקשרתי שוב לעיריית תל אביב ושאלתי איפה התלמידים נמצאים עכשיו. נאמר לי ללכת לרחוב לבנדה לכנסייה. באותו קיץ בקרתי בפאריז, אז [...]

סיכום דברי גיא לוי, מנהל חדשות במרכז לטכנולוגיה חינוכית, בהרצאתו על "עידן הלמידה". "ב-30 ביוני 2006 הייתי ברויאל סוסייטי אוף ארטס בלונדון, ושמעתי הרצאה על למידה בשנת 2016. בהרצאה נאמר שבשנת 2016 לא נהיה יותר בעידן המידע והידע, אנחנו נהיה בעידן הלמידה. מי שלא ידע ללמוד, לא ישרוד את הכלכלה המתפתחת הזו. היום זה נשמע לנו טריוויאלי, אבל ב-2006 זו הייתה אמירה חדשנית."   לצאת למסע עם חוסר ציפיות "מה שאנחנו עושים היום במערכת החינוך הוא למדוד, ואנחנו צריכים להפסיק. ההתפתחות שלנו צריכה להיות דרך התפיסה של "לא לצפות". כשיוצאים לתהליך פיתוח קורים דברים רבים, ואם הצבנו לנו יעד וסטינו הצידה, אנחנו מיד נחזיר את עצמנו למסלול, משום שאנחנו צריכים להגיע ליעד. המושג unanticipation (חוסר ציפיות) אומר שכאשר אנחנו יוצאים לדרך, ליעד 2025, אנחנו רוצים להגיע אליו וגם להשפיע. אבל תוך כדי המסע קורים דברים, ופעמים רבות הדברים הלא צפויים האלה יכולים להיות הרבה יותר משמעותיים מהיעד ההתחלתי שהגדרנו. לכן [...]

"בתוך עולם אי הוודאות שמאתגר כל אחת ואחד מאתנו חשוב שנכין את הדור הבא, תוך חיזוק השורשים והזהות הייחודית שלנו פה בישראל. התוויית הצעדים הראשונים הנדרשים, לצד אסטרטגיה ותוכנית פעולה לטווח בינוני וארוך יאפשרו מימוש הפוטנציאל ומעבר מהמצוי לרצוי."  עירית מוזס, "מתנדבת סדרתית" בפרויקטים קהילתיים' מסבירה על מיזם "הקבינט לחינוך". הקבינט הציבורי לחינוך, הוא קואליציה של הסכמות המאגדת בתוכה את כלל ארגוני החינוך היציגים במשק וכן ארגוני חברה, תעשייה, צבא וממשל. הקבינט נולד מתוך ההכרה שרק באיחוד הכוחות אפשר לחולל את השינוי המבוקש. חיבור שכזה לא נעשה בישראל עד כה, ובכך טמונה ההזדמנות ההיסטורית ליצירת שינוי אמיתי. החינוך הוא ערך ואבן היסוד של הרווחה האישית והלאומית גם יחד, המצב הרצוי הוא שמערכת החינוך תהפוך למנוע מרכזי לצמיחה אישית ולהתפתחות המדינה. להשקפת "הקבינט הציבורי לחינוך" כיום הפוטנציאל קיים אבל אינו ממומש. אבן יסוד לעבודת הקבינט היא ההסכמה שחינוך בונה חברה ובונה כלכלה וככזה הוא מהווה את המרכיב החשוב ביותר בביטחון הלאומי. כדי [...]

דוקטור יוסף יעלי ואלו ששת התכונות החשובות ביותר למעסיקים כיום, עלפי גישתו של ד"ר יוסף יעלי:   א. היכולת לתקשר באופן מילולי עם אנשים בתוך הארגון ומחוץ לו. ב. היכולת לעבוד בקבוצה. ג. היכולת לקבל החלטות ולפתור בעיות. ד. היכולת לתכנן עבודה, לארגן עבודה ולתעדף פעילויות. ה. היכולת להשיג מידע ולעבד מידע. ו. היכולת לבצע אנליזה כמותית של מידע. כאשר המיומנות החשובה ביותר עבור מעסיקים היא היכולת לתקשר עם אחרים. לטענת ד"ר יוסף יעלי, כיום אין שום הגדרה של הידע והמיומנויות שנדרשים לאדם בוגר כדי להצליח בחיים, ולכן אין  תוכניות לימודים סדורות שמיועדת להשיג את המטרה הזו. בלי הקניית הידע והמיומנויות הנדרשות לבוגרים יהיה קשה מאוד להצליח בשוק התעסוקה - שם מעסיקים מחפשים בעיקר מועמדים בעלי מיומנויות חיים. כאשר מטרת העל של החינוך היא להכין את האנשים הצעירים להצלחה בחיים ולהיות אזרחים טובים, צריך לתרגל את התלמידים במיומנויות הנדרשות בחיים. כמו לדוגמה: לתרגל כל תלמיד בהצגת נושא לפני אנשים אחרים [...]

תמר בירם, יו"ר ועד פעולה בבית ספר יערת העמק ואחראית תחום תנועות הנוער בעמותת תובנות בחינוך, מספרת על הקמת קומונת שנת שירות במגדל העמק. "אני מאמינה שילד שגדל בתנועת נוער, מעבר לחינוך בבית ובבית הספר - יוצא לעולם עם מטען ערכי שמשרת אותו לחיים. תנועות הנוער הן בעיניי נקודת הכנה נפלאה לחיים. תנועת הנוער היא הזדמנות לקבל ערכים של עבודה, של מנהיגות, של עזרה לזולת של נתינה... ויעידו על כך כל חבריי מתנועת הנוער של האיחוד החקלאי. "לפני שמונה שנים, בפגישת ההיכרות עם קארן טל, בתקופה שתובנות בחינוך רק הוקמה, שאלתי אותה כיצד נוכל להביא את החוויה של תנועות נוער גם לילדי תובנות בחינוך. קארן ענתה לי: "זהו, יש לך תפקיד בתובנות - את תהיי אחראית תחום תנועות הנוער. אחד הרעיונות הנהדרים שעלו היה להקים קומונה של חֶבְרֶה בשנת שירות, ושהחֶבְרֶה האלו יפעלו בתוך בתי הספר של תובנות בחינוך. לפני ארבע שנים פנינו לכמה רשויות עם הרעיון הזה. השותף המדהים [...]

"אנחנו לא מסננים אף תלמיד. כולם יכולים ללמוד אצלנו בשבח מופת, ולמרות האתגרים הרבים אני גאה לומר שאנחנו מצליחים להגיע להישגים גבוהים". מקס סיוון, מנהל בית ספר שבח מופת, מספר על התהליך שבית ספר עבר מהקמתו, דרך טראומת פיגוע הדולפינריום ועד להפיכתו לבית ספר מעורר השראה. מקס סיוון מנהל בית ספר שבח מופת בסיוע של מתנדבים "בית ספר שבח מופת שהוקם בשנת 1942 ברחוב המסגר בתל אביב, היה בתחילת דרכו בית ספר מקצועי. בשנת 2001 פיגוע הדולפינריום חולל טראומה גדולה בביה"ס, הפיגוע גבה את חייהם של שבעה תלמידים ועשרים תלמידים נפצעו. בעקבות הפיגוע הגיעו לסייע לבית הספר ד"ר יוסי ורדי ומתנדבים מהחברה האזרחית. כך נוצר וועד הפעולה הראשון נוצר ואפשר לומר שמוועד הפעולה הזה נולדה עמותת תובנות בחינוך." היום לומדים בבית הספר כ-680 תלמידים, רובם אינם מתל אביב. יש לנו מגמות כמו סייבר, בינה מלאכותית, ביוטכנולוגיה...  את כל המגמות המדעיות וגם מגמות אומנות וקולנוע. יש לנו שיתופי פעולה עם מתנדבים [...]