ראיון עם אבי מלכה, סגן מנהל בית ספר דנמרק, לרגל זכייתו בפרס החינוך מטעם עיריית ירושלים.

כמה דקות לאחר תחילת הריאיון עמי, מבחין אבי מלכה באחד מהנערים עובר מחוץ לחדרו. מלכה קורא בשמו של הנער ומסמן לו להתקרב אליו.. הנער מהסס מעט, על פניו הבעה עצובה, אבל מלכה לא מוותר. "בוקר טוב מה שלומך? בוא תתקרב אליי קצת" מלכה מפציר בו. "איך היה?" הוא שואל. הנער מתרצה ונכנס לחדר. "קשה מאוד" הוא אומר. "איך הייתה השבת, איך היה החג?" שואל מלכה והנער ממשיך בשלו "המבחן היה קשה".אבי מחייך אליו "עזוב את המבחן עכשיו, ספר לי מה שלום המשפחה, איפה עשיתם את החג?". חיוך מפציע על פניו של הנער "היינו אצל סבא והיה טוב, היה הרבה אוכל והיה טעים מאוד". "ועכשיו תספר לי איך היה המבחן?" אומר מלכה.

לשיחה הקצרה הזו מלכה מתכוון, כשהוא חוזר ומדגיש שקשר אישי הוא המפתח להצלחה. "ילד הוא לא פראייר, ילד יודע אם אתה אמתי אתו, הוא יודע אם באמת אכפת לך ממנו וזה המפתח להצלחה אצל ילדים. אני החלטתי לאמץ את הדרך של רון חולדאי בזמנו ושל מנהלים נוספים ולעמוד כל בוקר בשער בית הספר ולקבל את פני הילדים… ילד שניגש אליי משום שהוא זקוק למשהו, אני לא אומר לו תחכה או תבוא אליי עוד כמה ימים… הילד צריך לקבל מענה וכמה שיותר מהר".

דורית יוסף מנהלת בית ספר ירושלים ואבי מלכה בטקס הענקת פרסים לתלמידים מצטיינים

כשמלכה, שהיה בעצמו תלמיד בבית ספר דנמרק, סיים את לימודיו, הוא הצטרף למערכת החינוך ובמשך שנים רבות עבד בבתי ספר לנוער בסיכון, אך החלום שלו היה לסגור מעגל ולחזור לעבוד בבית הספר. את החלום הזה הגשים מלכה לפני מספר שנים.

"ב-15 השנים האחרונות בית ספר דנמרק קולט תלמידים שלא הצליחו להשתלב במסגרות חינוך אחרות" מסביר מלכה. "המטרה שלנו היא להעלות את תחושת הביטחון של התלמידים ובמקביל לגרום להם להאמין שוב במערכת. אנחנו גם מכינים את התלמידים לחיים האמתיים, כלומר לעשות שירות צבאי משמעותי ולבחור במסלול של לימודיים אקדמיים. לשמחתי, רוב התלמידים מתגייסים לצבא – אנחנו עומדים כרגע על 90% התגייסות ואני מאמין שהמספר הזה יעלה. גם באחוז הזכאות לבגרות ביצע בית הספר זינוק משמעותי בשנה האחרונה ואני מאמין שהמגמות החיוביות האלו רק ילכו ויתחזקו".

אבי מלכה ואחד מבוגרי בית הספר שממשיכים להגיע לבקר בבית הספר

מה לדעתך ההבדל העיקרי ביניכם ובין בתי ספר אחרים?

"להשקפת עולמי יש רק גישה אחת שעובדת – להסתכל על התלמיד בגובה העיניים ולשמש לו דוגמה, לתת השראה, להראות לתלמידים שכול אחד מסוגל לחלום ושחלומות מתגשמים. נכון, נדרשת עבודה קשה כדי שהחלומות יתגשמו ומדובר בתהליכים מורכבים, אבל השינוי אפשרי.

"אני חוזר שוב ושוב על המילים 'קשר אישי' משום שלדעתי על זה הכול מבוסס. אם, חוץ מהמבחנים ומהציונים, אתה יודע על הילד שהוא צריך לעבוד אחרי צהריים, שאימא שלו מגדלת אותו לבדה או שהוא מסוכסך עם אחיו, אתה יכול לעזור לאותו ילד. שיחות אישיות זה 'לא שלום, מה שלומך?, להתראות'. שיחה אישית מגיעה מתוך היכרות עמוקה עם הילד. כשאומרים שבית ספר הוא 'בית' הכוונה היא שאפשר להגיע לכול ילד. זה לא קל אבל זה אפשרי.

"אנחנו גם מנסים לתמוך כמה שיותר במורים שלנו, משום שהמורים הם אלו שנמצאים בחזית. חשוב להעצים את המורים, חשוב להקשיב להם, לסמוך עליהם ולתמוך בהם".

כשמלכה מדבר על החוזקות של התלמידים הוא מתייחס אליהן כאל נקודות אור. "אין ילד בעולם שאין בתוכו נקודת אור. נקודת האור יכולה לבוא לידי ביטוי בתחום ספציפי, כמו למשל מוסיקה או ספורט. התפקיד שלנו הוא לגעת בנקודת האור הזו ובאמצעות הנגיעה להוביל את התלמיד קדימה גם בתחומים אחרים. אני עדיין בקשר עם לא מעט תלמידים שסיימו את בית ספר דנמרק, חלקם פתחו עסקים בירושלים, חלקם עובדים במקומות מסודרים, יש כאלו שהצליחו לסיים לימודים אקדמיים… יש מכנה אחד משותף לכולם, כולם ממולחים", מלכה צוחק.

איך בית הספר מזהה את נקודות החוזק אצל התלמידים, הרי לא תמיד בני הנוער ששים לשתף פעולה?

"מציאת נקודות האור היא הייחודיות של בית ספר דנמרק. באמצעות שיחות אישיות, באמצעות הקשר האישי שנוצר עם התלמיד, כך אנחנו מזהים… הכול טמון בקשר הטוב שנוצר בין המורה לבין התלמיד".

אלו תכניות מיוחדות קיימות בבית הספר?

"קודם כל הכיתות שלנו קטנות מאוד, עד 20 תלמידים בכיתה ובכול כיתה יש גם מתרגלת. אנחנו לא נותנים שיעורי בית, כל העבודה נעשית כאן. לתלמידים שעובדים אחרי צהריים, בערב או בלילה אין זמן לעשות שיעורי בית או להתכונן למבחנים.

"אחד הדברים המעולים שיש לנו הוא מערך טיפול רגשי. המחנכים והמורים המקצועיים משתתפים בטיפול רגשי ואחד מתוך ארבעה תלמידים בערך מקבל טיפול רגשי באמצעות מוזיקה, בעלי חיים, שיעורי דרמה וכדומה".

ובני הנוער מעוניינים להשתתף בטיפולים הרגשיים האלו?

"בוודאי. ברגע שהם רואים שהמורים הולכים, שהחברים שלהם הולכים, אז גם הם רוצים. בהתחלה יש התנגדות, הם חושבים שמדובר בטיפול פסיכולוגי ונרתעים מכך, אבל לאט לאט הם מבינים עד כמה זה עוזר להם".

בנוסף לתכניות הייחודיות, מלכה מציין גם את הירתמות הקהילה כמרכיב חשוב בהצלחת בית הספר. "תובנות בחינוך, שמלווים אותנו כבר יותר משש שנים, לימדו אותנו לרתום את הקהילה לעזרת בית הספר. יש לנו כיום מערך של למעלה מ-70 מתנדבים, כולל מתנדבים שמגיעים ממכללות ומאוניברסיטאות. בשנים האחרונות נוצר חיבור חזק מאוד עם הקהילה. למשל, יש אנשים שתורמים בכל יום כריכים לבית הספר, בבוקר וגם בצהריים... כשהתלמידים שבעים הם רגועים יותר ופנויים ללמוד. יש תלמידים שלוקחים סנדוויצ'ים לאחים שלהם ולכן אנחנו משתדלים שתהייה כמות גדולה.

"הקהילה תורמת לנו המון, אנחנו מקבלים, מקבלים ומקבלים, לכן החלטנו שפעם בשנה אחרי יום העצמאות אנחנו מחזירים לקהילה. האירוע פועל בהצלחה כבר כמה שנים ומספר המשתתפים רק הולך ועולה. השנה פעלנו כדי לגייס כספים עבור ילד חולה סרטן. עשינו יום פתוח לקהילה עם הרבה אירועים והפעלות – היה מדהים והצלחנו לגייס מספיק כסף".

תפילת הגשם של אבי

יש איזה מקרה שמלווה אותך עד היום?

"יש כל כך הרבה סיפורים מדהימים… בכל פעם כשאני רואה כיצד הילדים שמגיעים אלינו בכיתה י' ללא שום ביטחון בעצמם ועם אכזבה גדולה מהמערכת – מסיימים את בית ספר דנמרק כבוגרים בעלי ביטחון עצמי, אמונה ביכולתם וגאווה על הדרך שהם עברו בהצלחה… בכול פעם אני מתמלא מחדש ומקבל כוח להמשיך לגעת בעוד ילדים.

יש ילדים שלפעמים החיים הובילו אותם בנתיב שגוי והתפקיד שלנו הוא לעזור להם לחזור לנתיב הנכון. הייתי רוצה שגם אחרי שהתלמידים עוזבים את בית הספר וגם אחרי השירות הצבאי יהיה מערך שיתמוך בהם, משום שפעמים רבות הם מתפרקים כשהם מגיעים לחיים האזרחים ואני יודע שאפשר לשנות את המצב".