תמר בירם, יו"ר ועד פעולה בבית ספר יערת העמק ואחראית תחום תנועות הנוער בעמותת תובנות בחינוך, מספרת על הקמת קומונת שנת שירות במגדל העמק.
"אני מאמינה שילד שגדל בתנועת נוער, מעבר לחינוך בבית ובבית הספר – יוצא לעולם עם מטען ערכי שמשרת אותו לחיים. תנועות הנוער הן בעיניי נקודת הכנה נפלאה לחיים. תנועת הנוער היא הזדמנות לקבל ערכים של עבודה, של מנהיגות, של עזרה לזולת של נתינה… ויעידו על כך כל חבריי מתנועת הנוער של האיחוד החקלאי.
"לפני שמונה שנים, בפגישת ההיכרות עם קארן טל, בתקופה שתובנות בחינוך רק הוקמה, שאלתי אותה כיצד נוכל להביא את החוויה של תנועות נוער גם לילדי תובנות בחינוך. קארן ענתה לי: "זהו, יש לך תפקיד בתובנות – את תהיי אחראית תחום תנועות הנוער.
אחד הרעיונות הנהדרים שעלו היה להקים קומונה של חֶבְרֶה בשנת שירות, ושהחֶבְרֶה האלו יפעלו בתוך בתי הספר של תובנות בחינוך. לפני ארבע שנים פנינו לכמה רשויות עם הרעיון הזה. השותף המדהים שמצאנו בסופו של דבר הוא מגדל העמק. כשפניתי לאיחוד החקלאי עם ההצעה להקים קומונה, הם ענו לי: 'אם תביאי דירה אנחנו באים'. פניתי לראש העיר של מגדל העמק והוא מיד השיב בחיוב. קיבלת דירה וכמה חודשים אחר כך כבר קמה קומונה.
המיזם מצליח בזכות שותפות נפלאה בין תובנות בחינוך, עיריית מגדל העמק ותנועת הנוער של האיחוד החקלאי. לפעמים חלומות מתגשמים וזו מבחינתי התגשמות חלום – הממשק בין החֶבְרֶה האלו לבין ילדי מגדל העמק מייצר קסמים."
הקומונה כדרך לתת לקהילה
טל, בת 25 רכזת גרעין שיבולים מספרת על ההחלטה להקים קומונות בפריפריות החברתיות.
"באותה תקופה שתובנות בחינוך פנו אלינו, הייתה לנו ביקורת עצמית על זה שאנחנו עובדים רק במושבים. שאלנו את עצמנו: מהי הנתינה שלנו כלפי כל החברה הישראלית, מה אנחנו עושים כדי להיות מעורבים יותר במדינה שלנו. התשובה לשאלות האלו הייתה הקמת גרעין שבילים של 'שינשינים' ( בני נוער שבחרו לעשות שנת שירות לפני הגיוס לצבא) ושחברי גרעין שבילים ילכו למקומות בפריפריה שזקוקים להם. החלום לפתוח את תנועת הנוער לאוכלוסיות שונות התגשם."
אוזן קשבת לילדים
ה'שינשנים' מספרים על החוויות שלהם.
מור: "תמיד הסתכלתי על 'שינשינים' בהערכה ובהערצה ופתאום אני בעצמי ה'שינשינית' הזו. פתאום אני האוזן הקשבת של הילדים. פגשתי תלמידות שבהתחלה אמרו לי: "מי את בכלל ומה את עושה כאן". והיום הן יושבת איתי במשך שעות ומספרות לי מה עובר עליהן… למדתי כיצד להפוך להיות דמות שמשפיעה על אחרים ולא סתם אחת שעומדת מהצד ומקווה שדברים יסתדרו מעצמם.
"בבתי הספר אנחנו משמשים כחונכים. כלומר אנחנו גם נותנים עזרה בלימודים וגם מסייעים בפן האישי או החברתי. קיבלנו כיתה משלנו ופעם בחודש אנחנו מעבירים לכול השכבות שיעור שלדעתנו הוא חשוב. כמו למשל, חינוך לערכים מסוימים, מדברים על נושא כמו לחץ חברתי או עושים פעילויות גיבוש. אנחנו בעצם מכניסים את הפן הבלתי פורמלי לתוך הפורמלי."
מור: אחרי צוהריים אנחנו דואגים לפעילויות חיובית במועדני נוער. אם הילדים משתעממים אחרי הצוהריים, הם עלולים להגיע למקומות לא טובים ולכן אנחנו דואגים שהילדים ובני הנוער ירצו להגיע למועדונים."
זוהר: "למדנו גם איך לחיות יחד בקומונה עם חברה שלא הכרנו לפני זה. למדנו איך לנהל את הזמן נכון כדי להספיק יותר… למדנו הרבה על עצמנו וגם על סובלנות ועל סבלנות.
איילה: "בגלל שהגענו מהמושב היינו קצת מופתעים מאורך החיים כאן במרחב העירוני. גם הרגשנו שרק לפני כמה רגעים היינו בגיל שלהם והיום אנחנו צריכים להיות דוגמה."
