ראיון לכבוד ראש השנה תשע"ז עם יעל ליפמן, יו"ר עמותת תובנות בחינוך
"בשנת 2009 הגעתי בהזמנתו של ד"ר יוסי ורדי לביקור בביה"ס ביאליק רוגוזין בדרום תל-אביב. יוסי פעל מזה שנים בבית הספר בשיתוף מתנדבים רבים. ביקור זה היה אירוע מכונן מבחינתי. ראיתי בית ספר המציג תמונה ורודה, תמונה שונה לחלוטין ממה שמתואר בתקשורת לגבי בתי ספר של העשירונים הנמוכים בחברה בישראל. בית ספר שמוכיח שאפשר אחרת ושאם עושים את הדבר הנכון עם המנהיגות הנכונה, הצוות המחויב ועשרות אנשים שאכפת להם – אנשים עם לב ענק ועם נכונות גדולה לנתינה – אפשר להעניק לכל ילד וילד את ההזדמנות לנצח את הנתונים הדמוגרפיים שלתוכם הוא נולד המצביעים בדרך כלל על סיכוייו בעתיד".
הביקור של יעל ליפמן בבית ספר ביאליק רוגוזין, היה בעצם נקודת המפנה שהולידה את "תובנות בחינוך".
ההתחלה
"לפני שפגשתי את קארן טל, שהייתה אז מנהלת ביה"ס ביאליק רוגוזין, עבדתי כמנהלת בכירה בחברת הייטק. את כל הידע שלי בנוגע לחינוך ולפערים הגדולים בחברה הישראלית, שאבתי, כמו כולם, מהתקשורת.
בכל פעם מחדש הוכיתי בתדהמה מכמות הילדים בארץ שנמצאים מתחת לקו העוני, מהפערים הגדולים ברמת החינוך ומהתדרדרות ההישגים של תלמידי מדינת ישראל בהשוואה למדינות ה-OECD.
למרות הנתונים המדכאים, האמנתי בתוך תוכי שאין שום סיבה שבישראל 2010, העתיד של הילד ייקבע לפי הנתונים הדמוגרפיים שלו. כעבור מספר שבועות, בעלי רמי (רמי ליפמן, יזם הייטק סדרתי ומגרעין המייסדים של תובנות בחינוך – ש.ר) פגש את יוסי ורדי אחרי ששמע את קארן מציגה את משנתה בכנס TEDxואמר לו שצריך לעשות זאת לא רק ב’מדינת תל אביב’ ובפריפריה החברתית הצורך בכזאת גישה הוא רחב מאוד.
באותו יום כשדיברנו על כך, אמרנו שאנחנו חייבים לעשות משהו. אנחנו לא יכולים להישאר אדישים לעובדה שיש במדינה מאות בתי ספר של ילדים ונוער בסיכון, כשיש מנהלת כמו קארן שהצליחה במו ידיה לעשות מהפך בית ספרי ויש הרבה מה ללמוד ממנה.
מסקנתנו הייתה שחייבים ל’שכפל’ את קארן ולעשות שינוי בעוד בתי ספר".
5 כפול 20 כפול 1,000
"רמי ואני פנינו לד"ר יוסי ורדי, שהכיר את פועלה של קארן מימיה בשבח-מופת ומניהול ביאליק-רוגוזין, וביחד עם קארן נפגשנו ארבעתנו לפגישות סיעור מוחות. לאחר דיונים שארכו מספר חודשים, קארן החליטה באומץ לפרוש מניהול בית הספר כדי שתוכל לשמש מנכ"לית של "המיזם החינוכי החדש".
היה לנו חלום – ששותפים לו כל חברי גרעין המייסדים של תובנות בחינוך, משקיעים פרטיים וקרנות כאחד – שתוך 5 שנים נהיה ב- 20 בתי ספר עם מעגל של 1,000 מתנדבים. הסלוגן שלנו היה 5 כפול 20 כפול 1,000.
בתחילת הדרך היינו סטארט-אפ לכל דבר ועניין. במיזם הייתה עובדת אחת -קארן, אשר עבדה לילות כימים כדי להעמיד את המיזם על הרגליים. בתקופה זו ליוויתי אותה באופן צמוד, כשאני מביאה הרבה תובנות ניהוליות מעולם העסקים שיכולות לסייע בבניית מיזם יעיל ומוצלח. בנינו תכנית עסקית, קבענו פגישות, כתבנו מסמכים, גייסנו תרומות ומתנדבים. לאט, לאט הצטרפו למיזם עוד אנשים, בעלי יכולות גבוהות ורצון עז לתרום ולחולל שינוי. חצי שנה מאוחר יותר החלו להצטרף העובדות הנפלאות של תובנות בחינוך, בתחילה אורלי חן ונגה שביט- רז ולאחר מכן איריס תאנה-חדד ומירה מיטל.
בנוסף לגיוס ההון הכספי והאנושי נפגשנו עם ראשי רשויות ועם בכירים במשרד החינוך. התקבלנו על ידם בזרועות פתוחות, משום שהצלחנו להבהיר להם שיש לנו מטרה משותפת, אנחנו לא באים לבקר או להתנגד, אלא לסייע ולתמוך בבתי הספר".
לתת לילד מענה שלם
"הניסיון מ-4 בתי הספר, שהיו במיזם כבר מתחילת דרכו, לימד אותנו שכדי שהתלמידים יצליחו להגיע להישגים, אנחנו צריכים לתת להם מענה למכלול הצרכים שלהם, ממש כפי שמקבלים ילדים המגיעים מבתים ממעמד סוציואקונומי גבוה. הכוונה היא שכל צורכי הילדים הבסיסיים – יקבלו מענה. אם ילד רעב הוא יקבל הזנה בצהריים בבית הספר, אם ילד מתקשה בלימודים הוא יזכה לשיעורים פרטיים. ילדים הזקוקים לכך יעברו אבחונים דידקטיים ורגשיים ויקבלו את הטיפולים המתאימים להם כגון: קלינאית תקשורת, פסיכולוג, ריפוי בעיסוק וכדומה – הכול לפי הצרכים של אותו ילד. בית הספר נמצא שם, עבור הילדים, לא רק כמרכז פדגוגי, אלא גם כבית, במובנים מסוימים."
המודל ההוליסטי
"המיזם של תובנות בחינוך מבוסס על מודל הוליסטי שההצלחה שלו מוכחת שוב ושוב. המודל הזה אינו נשען רק על משאב אחד כמו כסף או ידע או מתנדבים– אלא משלב את הכול. התנאי הבסיסי להצלחה הוא מנהל בית הספר, המנהיג והיזם החינוכי. אנחנו בוחרים מנהלי בתי ספר שהם משכמם ומעלה, הם גם מנהיגים חברתיים, גם יזמים בנשמתם ובעיקר יש להם לב ענק עבור הילדים הלומדים בבית הספר – בלעדיהם המיזם הזה לא היה מצליח.
לכל בית ספר יש את האופי שלו וכל בית ספר רוצה לקדם נושאים אחרים הנובעים ממצבו. המיזם נותן בעיקר כלים לאיתורן ופתרונן של בעיות. צוות המיזם מלמד את מנהל בית הספר והצוות המוביל בו מה הם תהליכים מיטביים ((Best Practices אשר יובילו לאפשרות של ביצוע מהפך בית ספרי. אחד התהליכים לדוגמה הוא מיפוי 360 מעלות של כל המרכיבים בחייו של התלמיד. מדובר במרכיבים הלימודיים, החברתיים, הרגשיים, המצב הכלכלי בבית וכדומה וגם במציאת נקודות החוזקה אצל כל ילד. בעקבות המיפוי כל בית ספר מגלה אתגרים שונים, וכל בית ספר מוצא פתרונות אחרים כדי לתת מענה לאתגרים אלו. אפשר לומר שהפתרונות נתפרים לפי הצרכים שנובעים מתוך המיפוי ומתוך האני מאמין של מנהל בית הספר".
Leave A Comment