העצמת ילדים דרך תכנון חדרי בריחה, הרצאות מוטיבציה שמוכיחות שאפשר להתגבר על הקשיים, כתיבה אינטואיטיבית שמחברת לחומר הלימודים… אלו רק חלק מהרעיונות הנפלאים שהושמעו באי-כנס תובנט 2019. האי-כנס ביוזמתו של ד"ר יוסי ורדי, מתקיים בפעם השביעית ברציפות באדיבות מרכז ההדרכה של בנק הפועלים בקיבוץ שפיים. השנה היה נושא האי-כנס: "לא מותירים אף ילד או ילדה מאחור".
עתיד חברתי וכלכלי טוב יותר
אסף ברימר
אסף ברימר, טייס לשעבר בחיל האוויר ובעל ותק בתפקידים בכירים בתעשייה האווירית, הגיע לתובנה שאם כול מגזר יישאר בתוך הבועה שלו, ההתפתחות של החברה הישראלית כולה תהייה מוגבלת. "אנחנו צומחים רק אם השכנים שלנו צומחים" אמר ברימר בהרצאתו באי כנס תובנט. התובנה הזו הובילה את ברימר להקים את חברת מונא שפועלת למען עתיד חברתי וכלכלי טוב יותר. הפעילויות של מונא כוללות, בין השאר, הכשרת מורים לעבוד עם ילדים לשיפור מיומנויות שיכינו אותם לעולם התעסוקה העתידי. שתי המיומנויות העיקריות שברימר הזכיר בהרצאתו הן: עבודה בצוותא וחשיבה יצירתית.
מונא דוגלת ביצירת שינוי בר-קיימא, ארוך טווח תוך העצמה, פיתוח מסוגלות והצמחת מנהיגות מקומית. בהתאם לחזון זה מונא מפעילה כמה תכניות ייחודיות היוצקות ערך חברתי לתוך הטכנולוגיה כגון: תכנית רחפנים, חדרי בריחה ועוד.
לעזור לתלמידים מתקשים להבין שגם להם יש סיכויי להצליח.
ליאור צורף
"כשהייתי תלמיד שאלתי את המורה שלי: 'מה אני יכול לעשות כדי שאחרי הצבא אוכל להתקבל לטכניון?', והוא אמר לי: 'אין לך סיכוי לא יצא ממך כלום'. האמנתי לו… חשבתי שהחיים קשים, לא היו לי חברים והציונים שלי היו גרועים חוץ ממקצוע מחשבים".
עם השנים ליאור צורף הוכיח שהמורה שלו טעה ובגדול. צורף הצליח מאוד בעסקיו. בגיל ארבעים הוא פרש מעבודה מצליחה במייקרוסופט, עשה דוקטורט בתחום חכמת ההמונים ופרסם ספר מצליח. היום, בין פעילויותיו הרבות צורף מרצה ברחבי הארץ. "
אפשר להגיד שהצלחתי אבל עמוק בפנים נשאר הילד הזה שמרגיש שהוא כישלון" מספר צורף, שבימים אלו מקים מיזם של סוכנות מרצים שירצו בהתנדבות בבתי הספר. המרצים עתידים להסתובב בין בתי הספר השונים ולספר כיצד הם התגברו על הקשיים שלהם.
"כשהזמינו אותי לבתי ספר להרצות לתלמידים המצטיינים, הייתי שואל איפה התלמידים הטובים פחות… הרגשתי שמשקיעים בתלמידים המצטיינים ולא נותנים מספיק מוטיבציה לתלמידים החלשים. לכן החלטתי לפתוח סוכנות של מרצים שמספרים על הקשיים האישיים שהם עברו וכיצד הם התגברו עליהם. אני חושב שאין מתנה גדולה יותר מלעזור לתלמיד להבין שגם לו יש סיכויים להצליח. העתיד שלו משתנה כשהוא שומע על מבוגר שהתמודד עם אותם קשיים, התגבר עליהם והצליח בחייו".
כתיבה אינטואיטיבית כפורצת דרך לימודית
שלומית מירון
"אם הייתי חיה איזו חיה הייתי? ואם הייתי יסוד בכימיה איזה יסוד הייתי? ואם היסוד הזה היה אדם – איזה אדם הוא היה?" לדברי שלומי מירון, שפיתחה שיטה ייחודית המאפשרת לכל תלמיד להתחבר לחומר הלימודי מהמקום האישי – סיפור הנושא טריגרים רגשיים שאותו התלמידים ממשיכים בעצמם, הופך ללמידה חווייתית, השלכתית, עוקפת קוגניציה.
לדבריה, ילדים שיכתבו אסוציאציות חופשיות או המשכי סיפורים בנושא הלימודי, יחוו אותו כמשחק ולא כתהליך למידה מאיים ומעורר התנגדויות. הדבר נכון במיוחד בקרב תלמידים בעלי הפרעות קשב וקושי בוויסות רגשי. "ברגע שסיפור נלקח למקום האישי של התלמיד הוא שוב לא ישכח אותו" מסבירה מירון "הכתיבה מאפשרת פורקן רגשי, ביטוי עצמי אותנטי, מעורבות אינדיבידואלית ומציאת פתרונות יצירתיים למצבים מתסכלים.
מירון, שהדגימה את שיטתה בכנס, סיפרה כי היא בעצמה הייתה ילדה שהשתרכה מאחור עד שגילתה את הכתיבה. "באיזה שהוא שלב היועצת ביסודי אפילו הציעה לאימא שלי לשלוח אותי ללמוד עיצוב שיער – כלומר ספרות – כמקצוע. בדיעבד האינטואיציות של היועצת הזאת לא היו כל כך רעות שכן ספרות וספרות – תחום עיסוקי הנוכחי – כתובים ממש אותו דבר אם לא מתעקשים לנקד. איך ילדה כמוני שאף אחד לא האמין שתסיים בית ספר סיימה תואר שני בהצטיינות יתרה? הכול קרה בזכות הכתיבה. הכתיבה הצילה אותי. היא בנתה לי מקום בעולם. היא אפשרה לי לעבד את חוויותיי, לפרוק את בדידותי ולפרוץ לעצמי דרך. היום אני מעבירה אותה לאחרים."
שלומית מנגישה את השיטה לצוותים חינוכיים וכן מלמדת תלמידים באופן ישיר כתיבה אינטואיטיבית וספרותרפיה (על פי שיטת קובובי). באמצעות הספרותרפיה אפשר לאפשר לכל תלמיד להדהד את עולמו האישי ליצירה הספרותית הנלמדת, למצוא פתרונות יצירתיים ולהגיע לתובנות אישיות ואוניברסליות.