צעצוע של התנדבות

המתנדבת הוותיקה שרי לוי מספרת על מבצע איסוף צעצועים ומשחקים עבור משפחות תלמידי קמפוס ביאליק רוגוזין בתל אביב.

"כשיצאתי לפנסיה מוקדמת, אמרתי לעצמי שאני רוצה לעשות משהו מעבר להליכה להרצאות או ישיבה בבית קפה עם חברות.

אני מכירה את קארן טל, מנכ"לית עמותת תובנות בחינוך, עוד מהתקופה שעבדנו יחד בבית ספר שבח מופת. ולאורך כל הדרך היו לנו פרויקטים משותפים, כך שההתנדבות בבית ספר שמהווה את המודל של עמותת תובנות בחינוך – הייתה המשך טבעי לפעילויות השונות שלי.

בבית ספר שבח מופת עבדתי כמורה מחנכת ורכזת החינוך הלא פורמלי. למשל, רכזתי את ועד הפעולה של בית הספר וארגנתי ביקורים של תלמידים במוזיאונים ובהצגות.

כשיצאתי לפנסיה והגעתי אל קארן טל בקמפוס ביאליק רוגוזין בתל אביב, עזרתי בריכוז המתנדבים ובפרויקטים שקארן יזמה כדי להעמיד את בית הספר על המפה. הקמפוס נהייה אבן שואבת למתנדבים (בני שירות, חיילים מתנדבים מיחידות מובחרות בצבא, סטודנטים ואזרחים וותיקים). בגלל כמות המתנדבים הגדולה, התפקיד נעשה תובעני מאוד ולכן אפרת סופר החליפה אותי.

אני המשכתי בפעילויות של איסוף תרומות, נתתי כתף תומכת למתנדבים המבוגרים ועזרתי לקבל חלק מהביקורים הרבים של משלחות מהארץ ומהעולם – שרבים מהם יזם ד"ר ורדי. המבקרים נחשפו לעשייה המבורכת, בתקופת כהונתה של קארן טל כמנהלת בית הספר.

ג'לאל טוכי מנהל בית ספר ביאליק רוגוזין מסייע בארגון הצעצועים
בתקופת הקורונה, אפרת סופר העלתה את הרעיון לאסוף צעצועים ומשחקים מהמתנדבים שלנו לחלק אותם על פי רשימות תיעדוף שהמחנכים הכינו. אפרת הרגישה שבתקופת הקורונה כאשר הילדים סגורים בבתים ופעמים רבות אין טלוויזיה, אינטרנט או מחשב חשוב להביא לילדים צעצועים, משחקים וספרים.

בגלל הגיל שלי הייתי בקבוצת סיכון, ולכן לא שיתפו אותי בחלוקה הראשונה. כאשר שמעתי שהגיעו רק כ-15 משפחות החלטתי שכדאי להגיע למשפחות נוספות. ביקשתי את עזרת הבת שלי שגרה בצפון תל אביב, והיא הכינה לי טבלה מסודרת לאיסוף תרומות של צעצועים, משחקים וספרים שאותה העברנו לקבוצות הורים בגני הילדים באזור מגוריה. ההורים שקיבלו את הטבלה רשמו אלו משחקים הם יכולים לתרום.

ההיענות הייתה גדולה מאוד ורוב הצעצועים והמשחקים שקיבלנו היו במצב מעולה. תוך יומיים בלבד נסעתי עם הרכב שלי מכתובת אחת לכתובת אחרת ואספתי את הצעצועים והמשחקים.

שוב נשלחו הודעות בוואטסאפ על היום שבו אפשר להגיע לבית הספר כדי לקחת את המשחקים. ביום החלוקה, ג'לאל טוכי מנהל בית הספר, הגיע לפתוח את בית הספר ועזר לי לפרוק את הרכב העמוס במשחקים. ג'ולי, האחראית על פינת החי, ואפרת סופר פרסו את המשחקים על שולחנות גדולים. ההורים הגיעו לקחת את הצעצועים והמשחקים בהתאם לגילאים של הילדים באותה משפחה.

ביום החלוקה הגיעו כ-42 נציגי משפחות, כאשר בממוצע לכול משפחה יש בין שלושה לארבע ילדים – אני חושבת שהצלחנו לחלק צעצועים ומשחקים לכ-150 ילדים וילדות. משום שהייתי באוכלוסיית סיכון לא הרשו לי להיות נוכחת בחלוקה עצמה, אבל אפרת התקשרה אליי וסיפרה לי שהחלוקה הייתה מסודרת ומוצלחת מאוד.

קיבלנו הרבה מכתבי תודה והרבה תמונות. זה פשוט מחמם את הלב לראות את הילדים והילדות שמחים כשהם משחקים במשחקי קופסה, בצעצועים, בבובות וכדומה.

אני כל כך שמחה שיכולתי לעזור.

האושר של הילדים והילדות הוא הנחת שלי והוא גם עזר לי לעבור את תקופת הקורונה המתוחה."

פוסטים נוספים