תמר בירם מימין עם השינשינים יונתן, תלתן וניצן

תמר בירם עם השינשינים יונתן, תלתן, ניצן ועדי

חמישה "שינשינים", בוגרי תנועת הנוער של האיחוד החקלאי, מחליטים להיות "חלוצים" בשנת השירות שלהם ולהקים קומונה חדשה במגדל העמק.

השינשינים הצעירים עובדים מסביב לשעון – בחטיבת הביניים "יערת העמק" הם אחראים על פעילויות חברתיות, מסייעים בכיתת האולפן לילדי עולים חדשים, מעניקים תגבור לימודי ואף חונכים תלמידים.

בבית הספר היסודי יגאל אלון השינשינים עוזרים לתלמידים להכין שיעורי בית ומשחקים עמם. אחר הצהריים החבר'ה מעבירים פעולות – בסניף מאולתר של התנועה שאליו מגיעים ילדים מכיתה ג' ועד ו'. ואם כל זה לא מספיק, הגרעינרים מסייעים ב"מועדון אחים" של העדה האתיופית.

בלילות, במקום לרבוץ מול הטלוויזיה, השינשינים שלנו מכינים את הפעילות של היום למחרת. בשבתות ובחגים, פעמים רבות, השינשינים שלנו בוחרים להישאר בקומונה כי "יש עוד הרבה להספיק בשנה אחת".

באי-כנס תובנט השינשינים של מגדל העמק חלקו עמנו – בפאנל בהנחיית תמר בירם, ראש תחום תנועות הנוער בתובנות בחינוך (בהתנדבות) ויוזמת המהלך להקמת הקומונה – חלק מהתובנות שרכשו מהתנדבותם במגדל העמק:

ניצן: "כשהגעתי למגדל העמק הייתי די בשוק, אבל מהר מאוד התחברתי לעיר – כולם כאן מכירים את כולם וכולם ממש נחמדים אלינו, באים להגיד שלום, שואלים אם אנחנו צריכים עזרה. בהתחלה התלמידים הסתכלו עלינו מוזר. היום, אחרי שלמדנו להכיר זה את זה, אנחנו כבר מחלקים 'כיפים', משחקים ומדברים. אילן יצחקי המנהל של יערת העמק הכניס אותנו לקבוצת הוואטסאפ של המורים והם עוזרים לנו מאוד".

יונתן: "במהלך השהות שלי כאן, למדתי שאפילו כשיש ילדים עם סיפורי רקע קשים, אסור לי לוותר להם, אסור לי להגיד לעצמי 'לילד הזה קשה בבית ולכן אני אוותר לו בבית הספר'. צריך להאמין בילדים וצריך לדחוף אותם".

עדי: "אלו ילדים שזקוקים מאוד לתשומת הלב שלנו ולא צריך לעשות הרבה, לפעמים רק לשאול מה נשמע זה מספיק".

יונתן: "לפני שבועיים ארגנו מבצע שבו כול עסקי המזון המקומיים מוכרים אוכל רק בשישה שקלים. התפקיד שלנו באותו יום היה לעזור ולשמור שהכול יתנהל כמו שצריך…. פתאום ניגשה אליי ילדה מכיתה ח' ושאלה אם גם היא יכולה ללבוש חולצה של התנועה וזה שימח אותנו מאוד שהילדים מרגישים שהם רוצים להיות חלק מהתנועה. היום יש ילדים במועדון הנוער שאומרים לנו שגם הם רוצים לעשות שנת שירות".

עדי: "באסיפת הורים ניגשה אליי סבתא אחת ואמרה לי שלנכדה שלה אין חברים ושאלה אותי – האם אני יכולה להיפגש עמה? הסכמתי מיד. פגשתי ילדה מופנמת וביישנית, הבנתי שהחיים שלה בבית לא פשוטים בכלל. היא בקושי דיברה איתי וחשבתי שהיא לא מתחברת אליי. יום אחד אמרתי לה שהיום נדבר על רגשות, כתבתי פתקים ונתתי לה לבחור אחד. היא בחרה בפתק על הקשבה ואמרה לי שהיא מרגישה בנוח איתי, שאני באמת מקשיבה לה ושטוב לה כשאנחנו יחד. רק אז הבנתי עד כמה המפגשים בינינו חשובים לה והיום אנחנו BFF (החברות הכי טובות)".

ניצן: "רציתי לעשות שנת שירות מיוחדת ולהכיר אנשים חדשים ואתגרים אחרים ואני חושב שזה מה שקורה בקומונה הזו. למדתי שאסור לחשוב על ילד שהוא לא בסדר או לא טוב, אלא להבין שההתנהגות שלו מגיעה בגלל רקע מסוים ושיש סיבה לכול דבר ואסור לוותר אלא להמשיך לדבר ולהמשיך לנסות להתקרב לילדים".

תלתן: "החלום שלנו שבמגדל העמק יהיה סניף של האיחוד החקלאי בדיוק כמו במושבים האחרים".

חיה פרלמוטר, מנהלת תחום צפון בתובנות בחינוך (בהתנדבות): "הילדים ביערת העמק נושאים עיניים אל השינשינים, הדיבור בגובה העיניים וההבנה של עולם הילדים, מפני שהם קרובים בגיל יותר מאתנו המבוגרים – יוצרים חיבור חזק שלפעמים אנחנו המבוגרים לא יכולים לעשות. השינשינים משמשים כמודל חיובי ועוזרים לילדים לפתח חלומות, כמו למשל להתגייס ליחידות מובילות בצבא, להמשיך ללמודים אקדמיים וכדומה".