שירלי שלום כהן, בהרצאתה על חייה כבת שומעת להורים חרשים

שירלי שלום כהן, בהרצאתה על חייה כבת שומעת להורים חרשים

שירלי שלום כהן נולדה שומעת במשפחה חירשת – הוריה ואחיה חירשים מלידה. מגיל צעיר מאוד שירלי שימשה מתורגמנית שמגשרת בין השומעים שסביבה לבין בני משפחתה החירשים. "ההורים שלי הרגישו שכולם צריכים להיות חירשים", מספרת שירלי, "כשאימא שלי הייתה בהיריון איתי היא התפללה שייוולד לה ילד חירש, אבל הייתה לה בעיה כי נולדתי שומעת.

"מבחינת ההורים שלי להיות חירש זה המצב הרגיל ואנחנו השונים משום שאנחנו לא יודעים שפת סימנים. פעם באמצע הלילה נסעתי עם אימא שלי למיון כי השן הכאיבה לה מאוד. משום שדיברתי עם אימא שלי בשפת הסימנים הרופא והסטז'ר שנכנסו לחדר כדי לבדוק את אימא שלי חשבו שגם אני חירשת. שמעתי את הרופא אומר לסטז'ר 'זה סוף המשמרת שלי, אני לא פותח לאף אחד את הפה היום'. הסטז'ר ניסה לשכנע את הרופא לטפל באמי כי היא סובלת מכאבים חזקים, אבל הרופא לא הסכים – ואני ששמעתי כול מילה קפאתי במקום".

מאז אותה פעם, שירלי הפסיקה לשתוק ועמדה לצד הוריה ולצד אחיה, אבל רק כשנולד לה בן כבד שמיעה היא החליטה שהיא רוצה לעשות שינוי של 180 מעלות, לעזוב עבודה בטוחה בחברת היי-טק ולסייע להורים אחרים להתמודד עם ילד חריג במשפחה. עם הזמן הרצון לסייע היה למסע הרצאות בפני הורים, ילדים, תלמידים ובני נוער. המטרה של שירלי היא ללמד, לעורר מוטיבציה ולהראות "שאפשר להתגבר על הקושי ושמתוך הקושי מתפתחת אמונה ומתוך משבר צומח כוח".

"בזכות הבן שלי, אני הילדה מדרום ת"א שהייתה ביישנית ומופנמת מדברת היום מול קהל של 300 איש. אני מאמינה שהקשבה אמתית עם העיניים – כמו שחירשים עושים – היא הכוח שלנו לעזור למישהו אחר. אנחנו יכולים לבחור אם לחיות טוב או טוב יותר. במקום לבחור להרגיש כקורבן משום שההורים שלי חירשים ומשום שנולד לי בן כבד שמיעה בחרתי להרגיש אחרת".

את ההרגשה ואת הבשורה הזו שירלי העבירה לנו בהרצאתה המרתקת שגם פותחת צוהר לעולמה המיוחד של קהילת החירשים.