המודל העירוני

אנו מרבים להשתמש במושג ׳מערכת חינוך׳ אך ברוב הרשויות לא נוצרת סינרגיה הכרחית בין כלל הגופים העוסקים בחינוך, בעיקר בגלל השיוך המפוצל של הגורמים השונים וריבוי הבעלויות. כך למשל: הרשות ממנה מחזיק תיק חינוך במועצת העיר, לצידו עובד ראש אגף החינוך, מנהלי בתי הספר היסודיים והתיכונים מדווחים למשרד החינוך, לאגף החינוך וגם לבעלות, החינוך הטרום יסודי גם הוא מפוצל על-פי שיוך עירוני וגילאים, ולצד כל אלה פועלים גם ארגונים פרטיים  או ציבוריים לתמיכה, להעשרה וכד׳. ריבוי הגורמים לגיטימי ומעוגן בתקנות אך מונע ניצול נכון של המשאבים ליצירת מעטפת עירונית שתעצים את מוסדות החינוך ותתמוך בתהליכים פדגוגיים.  המודל העירוני של תובנות בחינוך מותאם לכל רשות, על מאפייניה וצרכיה, וכולל למידה יסודית של התמונה העירונית, ניתוח והצעת פתרונות, יצירת ממשקים בין כל גורמי החינוך, יצירת מעטפת תפעולית ופדגוגית להגשמת החזון החינוכי הרשותי וליווי של התהליך לאורך תקופת הפרוייקט. עמותת ׳תובנות בחינוך׳ מאמינה שחזון חינוך רשותי מחייב יצירת מודל סינרגטי המושתת על שלושה ציריה של הפעילות החינוכית העירונית ומבוסס על הצבת מטרות משותפות, בנות קיימא, שניתן להטמיע אותן באופן אורגני בתפיסה הרשותית